קוממי ואח' נ' דיזנהויז יוניתורס טיולי איכות בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 15,519 ₪ שהוגשה כנגד הנתבעת- דיזנהויז יוניתורס טיולי איכות בע"מ, אשר הינה חברה שעיסוקה מתן שירות של שירותי נסיעות.

טענות התובע:

בכתב התביעה נטען, כי בתאריך 23.6.11 התקשר נציג הנתבעת אל התובע והציע לתובע לרכוש כרטיסי טיסה לתאילנד תמורת סכום בסך 6,240 $ שהיה שווה ערך באותו מועד לסך  21,777 ₪ (עבור 5 כרטיסים). התובע טען כי לא הכיר את הנציג קודם לכן ואף הפיק בעצמו קודם לכן הצעת מחיר לרכישת הכרטיסים באתר האינטרנט של הנתבעת.

הנתבע ציין בכתב התביעה כי אחיו ליאור הינו לקוח ותיק של הנתבעת ונוהג להזמין באמצעותה כרטיסי טיסה וכי אחיו של התובע פנה קודם לכן לנתבעת והזמין כרטיסי טיסה לתאילנד עבורו (כלומר: עבור האח) ועבור משפחתו. מכיוון שאחי התובע ידע כי בכוונת התובע ומשפחתו להצטרף לטיול באותם מועדים, הפנה את נציג הנתבעת אל התובע, לצורך ביצוע הזמנה.

ואכן, נציג הנתבעת פנה טלפונית אל התובע. באותה שיחת טלפון מסר התובע לנציג הנתבעת את פרטי כרטיס האשראי שלו וזאת, לטענתו, לצורך בדיקת זמינות הטיסה המבוקשת בלבד. התובע טען, כי סוכם בין הצדדים כי כרטיס האשראי יחויב רק לאחר שהתובע יאשר את ההזמנה במייל חוזר.

לטענת התובע, הסתבר לו בדיעבד כי עוד באותו היום, ובטרם אישר את ההזמנה, חויב כרטיס האשראי שלו בסכום העסקה.

בתאריך 26.6.11  פנה התובע לנציג הנתבעת וביקש לקבל את פרטי ההזמנה בכתב וקיבלם באותו יום.

בתאריך 29.6.11 הודיע התובע לנתבעת כי אינו מעוניין לבצע את העסקה ונציג הנתבעת הודיעו כי עליו לשאת בדמי ביטול בסך 400 $ לנוסע. לפנים משורת הדין, הופחת הסכום ל- 240 $ לנוסע.

בתאריך 26.07.11 זיכתה הנתבעת את חשבונו של התובע בסך של 17,337.60 ₪, דהיינו: הסכום ששולם על ידו, בניכוי סך של 4,439.40 ₪.

טענותיו המשפטיות של התובע:

התובע טען, כי לא השתכלל הסכם בין הצדדים, שכן לא הביע הסכמתו להצעה שהוצעה לו ע"י נציג הנתבעת. הנתבע טען, כי הנתבעת קיבלה את פרטי כרטיס האשראי שלו תוך הטעייתו, עת הובטח לו כי כרטיס האשראי יחויב אך ורק אם יאשר את ההזמנה. בפועל, חויב כרטיס האשראי שלו מיד לאחר השיחה.

עוד טען התובע, כי בהנחה ואכן השתכלל הסכם בין הצדדים, הרי שמדובר בעסקת "מכר מרחוק" כהגדרתה בסע' 14ג' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") ומכאן, שבהתאם להוראות סע' סע' 14ה(א) לחוק, היה זכאי התובע לבטל העסקה בשל אי התאמה בין פרטי השירות כפי שנמסרו לתובע על ידי הנתבעת לבין פרטי השירות בפועל. לטענתו של התובע, משביטל העסקה היה על הנתבעת להשיב לו את הסכום ששילם, בניכוי 100 ₪ בלבד כדמי ביטול לנוסע וזאת לפי הוראות סע' 14ה(ב) לחוק.

התובע טען, כי הואיל ומדובר בעסקת מכר מרחוק, חלה על הנתבעת החובה להבהיר לו בכתב ולפני ביצוע העסקה את תנאי העסקה וזאת באמצעות טופס גילוי המפרט את תנאי העסקה וכי הנתבעת הפרה חובה זו.

עוד טען התובע, כי יש לחייב את הנתבעת בפיצויים לדוגמא לפי סע' 31א(א)(4) לחוק הגנת הצרכן, וזאת בשל "מכלול ההפרות שנעשו במודעות מלאה" ע"י הנתבעת.

נוכח כל האמור, תבע התובע הסכומים כדלקמן:

השבת הסכום שלא הושב לו - 4,439 ₪

פיצויים בגין הטעיה, כאמור בסע' 31א(א)(4) לחוק הגנת הצרכן - 10,000 ₪

תשלום ששולם על ידו בגין ייעוץ משפטי - 580 ₪

וכן פיצוי בגין עגמת נפש בסך 500 ₪.